הגדרה
שכבת היישום היא החלק העליון בערימת טכנולוגיית ה-blockchain, שבו פועלים בפועל יישומים ושירותים הפונים למשתמש הקצה. היא יושבת מעל פרוטוקולי ה-blockchain הליבתיים שאחראים על מנגנון ה-consensus, אחסון נתונים ואימות עסקאות. בשכבה זו, תוכנות משתמשות ביכולות ה-blockchain ברמה נמוכה כמו רשומות עסקאות, smart contracts ונתונים על השרשרת (on-chain) כדי לספק פונקציות ספציפיות למשתמשים. היא מתרגמת יכולות ה-blockchain ברמה נמוכה למוצרים מוחשיים כמו wallets, זירות מסחר (marketplaces) או כלים ייעודיים אחרים.
ביחס ל-blockchain שמתחת, שכבת היישום משמשת כממשק שהופך פונקציונליות גולמית של הפרוטוקול למסכים, פעולות וזרימות עבודה מובנות. היא נשענת על האבטחה ושלמות הנתונים של שכבת ה-blockchain הבסיסית, אך מתמקדת בלוגיקה העסקית, בחוויית המשתמש ובמקרי שימוש ספציפיים. יישומים שונים יכולים להשתמש באותו blockchain ובכל זאת להציע שירותים שונים לחלוטין. כרעיון, שכבת היישום עוזרת להפריד בין תשתית הליבה לבין האפליקציות שנבנות מעליה.
במילים פשוטות
שכבת היישום היא המקום שבו אנשים באמת מתקשרים עם ה-blockchain דרך אפליקציות ואתרי אינטרנט. במקום להתעסק ישירות עם בלוקים, nodes או כללי consensus, המשתמשים רואים כפתורים, יתרות ופעולות פשוטות שהאפליקציות מספקות. היישומים האלה מתקשרים בשקט עם ה-blockchain ברקע. זו השכבה שהופכת את טכנולוגיית ה-blockchain לחוויה שמרגישה כמו אפליקציה רגילה, ולא כמו מערכת טכנית בלבד.