הגדרה
אופציית Call היא נגזר פיננסי שנותן לבעליה את הזכות, אך לא את החובה, לקנות נכס בסיס מסוים במחיר מימוש שנקבע מראש, במועד פקיעה מוגדר או לפניו. בשווקי קריפטו, נכס הבסיס הוא בדרך כלל מטבע קריפטו מסוים או מדד קריפטו, והחוזה נסגר לעיתים קרובות בהתחשב כספי או באמצעות הנכס הבסיסי עצמו (הטוקן). קונה אופציית Call משלם פרמיית אופציה למוכר (כותב האופציה) בתמורה לזכות זו. המוכר נוטל על עצמו את החובה לספק את נכס הבסיס במחיר המימוש אם הקונה מחליט לממש את האופציה.
הערך של אופציית Call מושפע מגורמים כמו המחיר הנוכחי של נכס הבסיס, הזמן שנותר עד לפקיעה, והציפיות לגבי התנודתיות (volatility). כאשר מחיר השוק של נכס הבסיס עולה מעל מחיר המימוש, אופציית ה-Call נעשית בעלת ערך רב יותר, משום שהיא מייצגת זכות לקנות במחיר נמוך ממחיר השוק. אם מחיר השוק נשאר מתחת למחיר המימוש עד הפקיעה, האופציה בדרך כלל פוקעת ללא ערך, וההפסד של הקונה מוגבל לפרמיה ששולמה. אופציות Call שונות מחוזי perpetual futures ומעסקאות בשוק הספוט, משום שהן מקנות זכות מותנית למסחר, ולא התחייבות מיידית או מתמשכת.
הקשר ושימושים
בהקשר מסחר, משתמשים באופציית Call כדי לקבל חשיפה לעליית מחיר של נכס, תוך פרופיל סיכון מוגדר המוגבל לפרמיית האופציה ששולמה. משתתפי שוק מנתחים תנודתיות (volatility) ותנאי שוק נוספים כדי להעריך האם אופציית Call מתומחרת באופן אטרקטיבי ביחס לתנועת המחיר העתידית האפשרית של נכס הבסיס. המבנה של אופציית Call מאפשר לסוחרים להפריד בין הדעה הכיוונית שלהם על מחיר הנכס לבין הצורך להשקיע את מלוא ההון הנדרש בשוק הספוט.
בתוך שוקי הנגזרים הרחבים יותר, אופציות Call מתקיימות לצד מכשירים כמו perpetual futures, שיוצרים חשיפה ממונפת מתמשכת ללא מועד פקיעה. לעומת זאת, אופציות Call מוגבלות בזמן, והערך שלהן נשחק ככל שמתקרב מועד הפקיעה, במיוחד כאשר מחיר הנכס הבסיסי רחוק ממחיר המימוש. לכן אופציות Call הן מושג ייחודי בניהול סיכונים ובספקולציה, שבו היחסים בין פרמיית האופציה, התנודתיות (volatility) והתשלום בפועל במועד הפקיעה מגדירים את התפקיד שלהן בפרופיל הסיכון הכולל של הסוחר.