כל blockchain (blockchain) צריך דרך שבה אלפי מחשבים יוכלו להסכים אילו עסקאות תקפות. תהליך ההסכמה הזה נקרא מנגנון קונצנזוס (consensus mechanism), והוא זה ששומר על הפנקס כנה בלי צורך ברשות מרכזית. Proof of Stake (PoS) הוא אחד מעיצובי הקונצנזוס המרכזיים בשימוש כיום. במקום לשרוף חשמל כמו בכריית Proof of Work, PoS מבקש מהמשתתפים לנעול מטבעות כמעין פיקדון ביטחוני, ומתגמל אותם על התנהגות הוגנת. המעבר של Ethereum ל‑Proof of Stake ב"The Merge" הפך את PoS למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו. פלטפורמות smart contract חדשות רבות, כמו Solana ו‑Cardano, גם הן נשענות על PoS או על וריאציות שלו. במדריך הזה תלמד/י איך PoS עובד בפועל, איך בוחרים validators, מאיפה מגיעים staking rewards, ומה המשמעות של סיכונים כמו slashing ותקופות נעילה. תראה/י גם איך PoS מושווה ל‑Proof of Work, כדי שתוכל/י לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי staking והשתתפות ברשת.
עיקרי הדברים על Proof of Stake
סיכום
- Proof of Stake מאבטח blockchain (blockchain) על‑ידי כך שהמשתתפים נועלים מטבעות כ‑stake, שיכולים לזכות בתגמול על התנהגות הוגנת או להיחתך חלקית במקרה של רמאות או יציאה מהאוויר.
- Validators נבחרים באמצעות תהליך פסאודו‑אקראי שלרוב מעדיף את מי שיש לו יותר stake, ואז הם מציעים ומאשרים בלוקים חדשים של עסקאות.
- PoS הוא חסכוני באנרגיה הרבה יותר מ‑Proof of Work, כי הוא נשען על הון בסיכון ולא על חומרה עתירת הספק וצריכת חשמל מתמשכת.
- Staking rewards מגיעים בדרך כלל מהנפקת טוקנים חדשה ומעמלות עסקה, והתשואה האמיתית תלויה בגורמים כמו סך ה‑stake, ביצועי ה‑validator ופעילות הרשת.
- הסיכונים העיקריים כוללים slashing, קנסות על זמן השבתה, תקופות נעילה או unbonding שבהן אי אפשר להזיז את המטבעות, וסיכון smart contract או משמורת כשמשתמשים בשירותי צד שלישי.
- אפשר להשתתף ברמות שונות – מהרצת validator עצמאי ועד האצלת stake בלבד או שימוש בשירותי staking של בורסות ו‑liquid staking – לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות משלה.
Proof of Stake בשפה יומיומית
דמיין/י מועדון קהילתי שצריך שומרים בלילה כדי להגן על הבניין שלו. במקום להעסיק את השומרים עם השרירים הכי גדולים, המועדון בוחר אנשים שמוכנים להשאיר פיקדון גדול אצל המנהל: אם הם עושים את עבודתם ביושר – הם מקבלים תשלום; אם הם עוזרים לגנבים – הם מאבדים חלק מהפיקדון.
ב‑Proof of Stake blockchain (blockchain), validators דומים לשומרים האלה. הם נועלים מטבעות כפיקדון ביטחוני, ואז עוזרים לבדוק ולהוסיף עסקאות חדשות לפנקס. אם הם פועלים לפי הכללים, הם מרוויחים תגמולים; אם הם מרמים או נעלמים לזמן רב מדי, הפרוטוקול יכול לקחת חלק מה‑stake שלהם.
רוב המשתמשים היומיומיים לא רוצים להריץ את האבטחה בעצמם, ולכן הם פועלים כ‑delegators. הם מפנים את המטבעות שלהם ל‑validator שהם סומכים עליו, משתפים בתגמולים וגם בחלק מהסיכון. זה שונה מחשבון בנק שמ pays ריבית: המטבעות שלך מאבטחים באופן פעיל רשת, והתנהגות רעה שלך או של ה‑validator שבחרת יכולה להיענש על‑ידי הפרוטוקול.
- Validators נועלים מטבעות כ‑stake ומריצים תוכנה שמציעה ומאמתת בלוקים של עסקאות.
- Delegators שומרים על השליטה במטבעות שלהם אבל מקצים את כוח ה‑staking שלהם ל‑validator או pool כדי לעזור לאבטח את הרשת.
- משתתפים הוגנים מרוויחים staking rewards המשולמים בטוקן המקורי של הרשת, ולעיתים קרובות מצטברים לאורך זמן אם מבצעים restake.
- משתתפים לא אמינים או לא יציבים עלולים לספוג slashing או הפחתת תגמולים, לאבד חלק מה‑stake שלהם או לפספס הכנסה.
איך Proof of Stake באמת עובד
לכל blockchain (blockchain) מבוסס Proof of Stake יש פרטים משלו, אבל כולם חולקים כמה רעיונות ליבה. משתתפים נועלים מטבעות כ‑stake, הפרוטוקול בוחר חלק מהם באקראי ליצירה ובדיקה של בלוקים, ומיישם תגמולים או קנסות בהתאם להתנהגות.
במקום כורים שמתחרים עם חומרה, PoS משתמש באלגוריתמים כדי לבחור validators בצורה שקשה לחזות או לתמרן. זה מאפשר לרשת להסכים על שרשרת אחת של בלוקים תקפים, תוך שמירה על צריכת אנרגיה נמוכה ויישור תמריצים עם השתתפות הוגנת.
- בחירת validator: עבור כל בלוק או חלון זמן, הפרוטוקול משתמש בתהליך פסאודו‑אקראי, משוקלל לפי stake, כדי לבחור מי יציע בלוק ומי יאשר או יצביע עליו.
- הצעה ואימות: ה‑validator שנבחר בונה בלוק חדש של עסקאות, בעוד validators נבחרים אחרים בודקים אותו וחותמים עליו אם הוא עומד בכללים.
- הסכמה וסופיות: לאחר שמספיק validators אישרו, הבלוק מתווסף לשרשרת, ואחרי עוד מספר אישורים הוא מגיע ל‑finality, כלומר הסיכוי שיתבטל נמוך מאוד.
- חלוקת תגמולים: Validators הוגנים וה‑delegators שלהם מקבלים תגמולים, בדרך כלל ביחס ל‑stake שלהם ולזמן הפעילות, המשולמים במרווחי זמן קבועים או epochs.
במערכות PoS רבות, קבוצת ה‑validators הפעילים בכל רגע נקראת validator set. הפרוטוקול יכול לסובב באופן קבוע מי נמצא בקבוצה הזו, בהתאם למי שהפקיד stake ועמד בדרישות הטכניות.
Epoch הוא מקטע זמן, לרוב הכולל בלוקים רבים, המשמש לארגון משימות validators ולתשלום תגמולים. בסוף epoch, הרשת יכולה לערבב מחדש משימות או לעדכן מי זכאי.
Finality הוא הנקודה שבה בלוק נחשב "נעול" וכמעט בלתי אפשרי להחזירו לאחור בלי מתקפה עצומה ואובדן stake. Ethereum, Cardano, Solana ואחרות משתמשות ברעיונות האלה, אבל מיישמות אותם עם תזמונים, מתמטיקה והנחות אבטחה שונות.
תפקידים ברשת Proof of Stake
רשת Proof of Stake היא יותר מסתם קוד; היא אקוסיסטם של משתתפים שונים. במרכז נמצא הפרוטוקול עצמו, שמגדיר את הכללים עבור staking, בחירת validators, תגמולים וקנסות.
Validators מריצים nodes שעוקבים אחרי הכללים האלה, בעוד delegators מספקים stake נוסף ומשתתפים בתוצאות. סביבם פועלים ספקי תשתית כמו staking pools, נאמנים (custodians) ובורסות, שמקלים על ההשתתפות עבור מי שלא רוצה לנהל שרתים.
אין צורך להריץ validator משלך כדי ליהנות או לתמוך בשרשרת PoS. הבנת כל תפקיד עוזרת לך להחליט עד כמה תרצה להיות מעורב ואילו אחריות אתה מוכן לקחת.
Key facts
Validators
מריצים full nodes, נועלים stake משלהם או מואצל, מציעים ומאשרים בלוקים, ומרוויחים תגמולים עבור זמן פעילות גבוה והתנהגות הוגנת, תוך סיכון ל‑slashing במקרה של התנהגות בעייתית.
Delegators
מחזיקים טוקנים ומקצים את כוח ה‑staking שלהם לאחד או יותר validators או pools, משתפים בתגמולים ובחלק מהסיכונים בלי להפעיל חומרה בעצמם.
Staking pool operators
מאחדים stake מהרבה משתמשים, מנהלים תשתית validators בקנה מידה גדול, גובים עמלה, ומטפלים בתפעול הטכני ובניטור בשם ה‑delegators.
Protocol developers
מתכננים ומתחזקים את פרוטוקול ה‑Proof of Stake הליבה, כולל כללי קונצנזוס, תנאי slashing ושדרוגים שמשפיעים על האבטחה והכלכלה.
Pro Tip:גם אם את/ה פועל/ת רק כ‑delegator, את/ה עדיין חולק/ת סיכון עם ה‑validator או ה‑pool שבחרת. אם הם עוברים slashing או נמצאים לא מקוונים לעיתים קרובות, התגמולים שלך יכולים לרדת, ובחלק מהרשתות ה‑stake שלך יכול להיפגע ישירות. חפש/י מידע על ביצועי validators, עמלות ומוניטין, במקום לרדוף רק אחרי התשואה המוצהרת הגבוהה ביותר.
למה משתמשים ב‑Proof of Stake
היום, רבות מפלטפורמות ה‑smart contract הפעילות ביותר מאובטחות על‑ידי Proof of Stake. זה כולל רשתות שבהן אנשים סוחרים בטוקנים, mint‑ים NFTs, מלווים ולווים, ומעלים יישומים מבוזרים. מכיוון ש‑PoS משפיע על מהירות יצירת הבלוקים ועל מספר ה‑validators המשתתפים, הוא משפיע על עמלות העסקאות, זמני האישור וקיבולת הרשת הכוללת. הוא גם יוצר הזדמנויות staking שמאפשרות למחזיקים לטווח ארוך להרוויח תגמולים תוך תרומה לאבטחה. כשאת/ה משתמש/ת בפרוטוקולי DeFi, בזירות NFT או ב‑bridges על שרשרת PoS, את/ה מסתמך/ת בעקיפין על מערכת ה‑staking שלה כדי לשמור על העסקאות שלך בטוחות וסופיות.
שימושים
- אבטחת פלטפורמות smart contract כמו Ethereum, Solana ו‑Cardano, שבהן validators מבטיחים שתוכניות on-chain מורכבות ירוצו כראוי.
- אפשרת עסקאות מהירות ובעלות עמלות יחסית נמוכה, על‑ידי תיאום יצירת בלוקים בלי עלויות האנרגיה הכבדות של כרייה.
- הנעת פרוטוקולי DeFi ואקוסיסטמות NFT שתלויות ב‑finality אמינה ובזמני בלוק צפויים.
- מתן הזדמנויות הכנסה מ‑staking למחזיקי טוקנים לטווח ארוך שמוכנים לנעול או להאציל את המטבעות שלהם.
- תמיכה ב‑on-chain governance, שבה טוקנים ב‑stake יכולים לשמש להצבעה על שדרוגי פרוטוקול ושינויי פרמטרים.
- עיגון sidechains ורשתות Layer 2 שמשתמשות בווריאציות של PoS כדי לרשת אבטחה משרשרת בסיס או לתאם validators משלהן.
מקרה בוחן: הצעדים הראשונים של Ravi אל Proof of Stake
Ravi הוא מהנדס תוכנה מבנגלור שמחזיק קצת ETH ו‑SOL כבר זמן מה. הוא אוהב את הרעיון של תמיכה ברשתות שבהן הוא משתמש, אבל הרעיון להריץ מכונות כרייה רועשות וזוללות חשמל בדירה שלו אף פעם לא קסם לו.
כשהוא שומע ש‑Ethereum עברה ל‑Proof of Stake, הוא מתחיל לקרוא על validators, delegators ו‑staking rewards. בהתחלה זה נשמע כמו ריבית חינמית, אבל אז הוא מגלה מושגים כמו slashing, תקופות נעילה והצורך בזמן פעילות 24/7 אם מריצים validator עצמאי.
Ravi משווה אפשרויות: solo staking, הצטרפות ל‑staking pool או שימוש בשירות ה‑staking של הבורסה שלו. הוא מחליט שלעת עתה הרצת validator היא אחריות גדולה מדי, ולכן בוחר pool לא משמורני (non‑custodial) עם היסטוריית ביצועים ארוכה ועמלות שקופות.
במהלך השנה הבאה, Ravi מרוויח תגמולים צנועים אך יציבים, תוך שהוא שומר על השליטה במפתחות שלו. הוא נמנע מ‑pools נוצצים עם APR מוצהר גבוה מאוד ולומד לעקוב אחרי לוחות מחוונים של ביצועי validators. החוויה מלמדת אותו לראות ב‑staking תפקיד אבטחה ברשת, ולא רק מוצר תשואה, והוא בהדרגה מעביר יותר stake לאפשרויות מבוזרות ככל שהביטחון שלו גדל.
תגמולים, אינפלציה וכלכלת PoS
Staking rewards הם לא כסף קסם; הם בדרך כלל מגיעים משני מקורות עיקריים. הראשון הוא הנפקת טוקנים חדשה, שבה הפרוטוקול יוצר מטבעות חדשים ומשלם אותם ל‑validators ול‑delegators, מה שיוצר אינפלציה לכלל ההיצע.
המקור השני הוא עמלות עסקה שמשולמות על‑ידי משתמשים כדי שהעסקאות שלהם ייכללו בבלוקים. בחלק מהרשתות, העמלות האלה הן בונוס קטן; באחרות, הן הופכות לחלק משמעותי מההכנסה של validators ככל שהשימוש גדל.
כל שרשרת PoS מנסה לאזן בין אבטחה לאינפלציה. תגמולים גבוהים יותר יכולים למשוך יותר stake ולהפוך מתקפות ליקרות יותר, אבל גם מדללים את מי שלא עושה staking. ככל שיותר אנשים עושים staking או שתנאי הרשת משתנים, ה‑APR המוצהר נע באופן טבעי למעלה או למטה.
- סך כל ה‑stake: כשיותר טוקנים נמצאים ב‑stake, אותו מאגר תגמולים מתחלק בין יותר משתתפים, ולעיתים קרובות מוריד את ה‑APR האישי.
- לוח זמנים של אינפלציה: כללי הפרוטוקול לגבי כמה טוקנים חדשים מונפקים לכל בלוק או לכל שנה מעצבים ישירות את תשואת ה‑staking הבסיסית.
- נפח עסקאות ועמלות: רשתות עמוסות עם עמלות גבוהות יכולות להגדיל את התגמולים, בעוד שתקופות שקטות עשויות להפחית אותם.
- ביצועי validator: זמן פעילות, התנהגות נכונה ושיעור שגיאות נמוך עוזרים למקסם תגמולים עבור validator וה‑delegators שלו.
- פרמטרי פרוטוקול: הגדרות כמו stake מינימלי, עקומות תגמול וקנסות מכווננות באופן קבוע דרך governance ושדרוגים.
סיכונים ושיקולי אבטחה ב‑Proof of Stake
גורמי סיכון עיקריים
Proof of Stake נמנע מצריכת האנרגיה האדירה של כרייה, אבל הוא מציג סט שונה של סיכונים. במקום תקלות חומרה וחשבונות חשמל, את/ה מתמודד/ת עם slashing, באגים ב‑smart contracts, בעיות משמורת וקשיי governance. מכיוון ש‑stake יכול להתרכז אצל validators גדולים, בורסות או פרוטוקולי liquid staking, רשתות PoS מודאגות גם מריכוז כוח ההצבעה. תקופות נעילה או unbonding ארוכות יכולות להקשות על תגובה מהירה אם משהו משתבש. הבנת הסיכונים האלה עוזרת לבחור שיטות staking בטוחות יותר ולהימנע מלהתייחס ל‑staking כאל חשבון חיסכון מובן מאליו.
Primary Risk Factors
Slashing
אובדן חלק מהטוקנים שב‑stake אם validator חותם על בלוקים כפולים, מנסה לתקוף את הרשת או מפר כללי פרוטוקול מרכזיים.
Downtime penalties
הפחתת תגמולים או הפסדים קטנים כאשר validator נמצא לא מקוון לעיתים קרובות מדי, מה שמוביל לבלוקים חסרים ואבטחה חלשה יותר.
Smart contract bugs
פגיעויות ב‑staking pools או בפרוטוקולי liquid staking שניתן לנצל, ועלולות לרוקן כספי משתמשים.
Exchange custody risk
Staking דרך בורסות ריכוזיות אומר שהן שולטות במפתחות שלך; פריצות, חדלות פירעון או הקפאות יכולים לחסום גישה למטבעות שלך.
Governance capture
מחזיקים גדולים או ספקי staking שצוברים כוח הצבעה מופרז, ומכוונים שינויים בפרוטוקול לטובתם.
Illiquidity and lock-up
תקופות unbonding או נעילות קבועות יכולות למנוע ממך להזיז או למכור את הטוקנים במהירות בזמן לחץ בשוק.
שיטות אבטחה מומלצות
חוזקות וחולשות של Proof of Stake
יתרונות
חסכוני הרבה יותר באנרגיה לעומת Proof of Work, מפחית השפעה סביבתית ועלויות תפעול.
מחסומי חומרה וטכנולוגיה נמוכים יותר מאפשרים ליותר אנשים להשתתף באבטחת הרשת כ‑validators או delegators.
עיצובים של PoS יכולים לתמוך בזמני בלוק מהירים ובווריאציות ניתנות להרחבה המתאימות ליישומים עתירי throughput.
Stakers יכולים להרוויח תגמולים ישירות on-chain, מה שמיישר אינטרסים בין מחזיקים לטווח ארוך לבין אבטחת הרשת.
הון בסיכון הופך מתקפות מסוימות ליקרות, כי תוקפים חייבים לרכוש ולהעמיד בסיכון כמויות גדולות מהטוקן.
חסרונות
העיצוב הכלכלי מורכב וקשה למשתמש הממוצע להבין לעומק, כולל דינמיקת אינפלציה ותגמולים.
Slashing וקנסות על זמן השבתה פירושם שטעויות תפעוליות יכולות לעלות כסף ישירות ל‑validators ולפעמים גם ל‑delegators.
Stake יכול להתרכז בבורסות גדולות, נאמנים או פרוטוקולי liquid staking, ולהחליש את ה‑decentralization (decentralization).
הפצות טוקן ראשוניות ואי‑שוויון עושר יכולים להתבטא בריכוז כוח governance (governance) לאורך זמן.
הסתמכות על תקופות נעילה או unbonding ארוכות יכולה להפחית גמישות וליצור סיכון נזילות למשתתפים.
Proof of Stake לעומת Proof of Work
דרכים להשתתף ב‑Proof of Stake
אפשר להשתתף ברשת Proof of Stake בכמה רמות, מהכי פסיבי ועד טכני מאוד. הבחירה הנכונה תלויה בהון, בכישורים ובזמן שלך.
הרצת validator נותנת לך שליטה מקסימלית, אבל גם אחריות וסיכון מקסימליים. Delegation דרך wallet, שימוש ב‑staking של בורסה או ניסיון עם טוקני liquid staking יכולים להיות פשוטים יותר, אבל כל אחד מהם מוסיף שכבת אמון נוספת או סיכון smart contract.
מתחילים נוטים להתחיל בסכומים קטנים ובשיטה הפשוטה ביותר הזמינה, ואז לעבור להשתתפות ישירה יותר ככל שהם לומדים.
- הרצת validator משלך: שליטה מקסימלית ותגמולים ישירים, אבל דורש כישורים טכניים, חומרה אמינה וניטור קפדני כדי להימנע מ‑slashing.
- Delegation דרך wallets מקוריים: את/ה שומר/ת על המפתחות שלך ורק בוחר/ת אחד או יותר validators, מה שהופך את זה לפשוט יחסית, אך עדיין עם חלק מסיכון ה‑validator.
- Staking דרך בורסות ריכוזיות: חוויה פשוטה בלחיצה אחת וללא ניהול node, אבל את/ה מוותר/ת על משמורת ומרכז/ת כוח בפלטפורמות גדולות.
- שימוש בטוקני liquid staking: את/ה עושה staking דרך פרוטוקול ומקבל/ת טוקן סחיר שמייצג את ה‑stake שלך, מרוויח/ה גמישות אבל מוסיף/ה סיכון smart contract וסיכון governance של הפרוטוקול.
- הצטרפות לשירותי staking מנוהלים: מפעילים מקצועיים מריצים validators בשבילך במודלים לא משמורניים או חצי משמורניים, לרוב בתמורה לעמלה עבור הפחתת הטרחה התפעולית.
Pro Tip:לפני שאת/ה מתחיל/ה staking, בדוק/י איך החוקים המקומיים שלך מתייחסים ל‑staking rewards והאם נדרש דיווח כלשהו. מיסוי ורגולציה יכולים להשתנות מאוד בין מדינות ועלולים להשפיע על איזו שיטה מתאימה לך.
עתיד ה‑Proof of Stake ועיצובים מתפתחים
לאחר השלמת המעבר של Ethereum, Proof of Stake מאבטח כיום חלק גדול מערך הקריפטו הכולל. שרשראות חדשות רבות מושקות עם PoS מהיום הראשון, ופרויקטים ותיקים יותר ממשיכים לבחון מעברים.
חוקרים ומפתחים עובדים על עיצובים שמשפרים decentralization (decentralization), כמו הפחתת stake מינימלי, עידוד יותר validators ביתיים והגבלת הכוח של pools גדולים וספקי liquid staking. יש גם עבודה פעילה על כללי slashing טובים יותר, finality מהירה יותר ואבטחה בין‑שרשרתית.
מעבר ל‑PoS טהור, חלק מהצוותים מנסים מודלים היברידיים שמשלבים PoS עם Proof of Work, הצבעה מבוססת ועדות או אבטחה משותפת בין מספר שרשראות. השאלה ארוכת הטווח היא איך לממן אבטחה חזקה בעולם שבו תגמולי הבלוקים עשויים לרדת עם הזמן.
- תקציבי אבטחה לטווח ארוך: איך שרשראות PoS ישמרו תמריצים חזקים ל‑validators כשהאינפלציה תרד ושוקי העמלות יתפתחו.
- ריכוזיות ב‑liquid staking: האם טוקני liquid staking פופולריים עלולים לרכז כוח הצבעה וליצור סיכונים מערכתיים חדשים.
- תשומת לב רגולטורית: איך קובעי מדיניות יתייחסו ל‑staking rewards, אחריות validators וספקי staking גדולים בתחומי שיפוט שונים.
- Interoperability ואבטחה משותפת: דרכים שבהן שרשראות PoS יכולות לשתף validator sets או stake כדי לאבטח מספר רשתות ולאפשר פעילות בין‑שרשרתית בטוחה יותר.
- Home staking ושילוביות: מאמצים לשמור על דרישות validators נמוכות מספיק כדי שאנשים פרטיים יוכלו עדיין להשתתף ישירות מחומרת צרכן.
שאלות נפוצות על Proof of Stake
לחבר את הכול יחד
עשוי להתאים ל־
- מחזיקים לטווח ארוך שמוכנים לנעול או להאציל חלק מהטוקנים שלהם עבור אבטחת הרשת ותגמולים
- משתמשים שמוכנים ללמוד את הבסיס של מנגנוני staking ובחירת validators
- אנשים שמעריכים שימוש נמוך יותר באנרגיה ורוצים לתמוך באקוסיסטמות מבוססות PoS
- מפתחים ומשתמשים מתקדמים שבונים על פלטפורמות smart contract מבוססות PoS
עשוי שלא להתאים ל־
- סוחרים שזקוקים לנזילות מלאה בכל רגע ולא יכולים לסבול תקופות נעילה
- משתמשים שלא מוכנים לחקור validators, ספקים או כללי פרוטוקול לפני staking
- אנשים עם סבילות סיכון נמוכה מאוד שלא יכולים לקבל סיכון ל‑slashing או לסיכון smart contract
- כל מי שנמצא בתחום שיפוט שבו staking עשוי להיות נתון לרגולציה לא ברורה או מגבילה
Proof of Stake הוא צעד משמעותי באבולוציה של קונצנזוס ב‑blockchain (blockchain). על‑ידי החלפת כרייה עתירת אנרגיה ב‑הון בסיכון, הוא פותח את אבטחת הרשת למגוון רחב יותר של משתתפים, תוך הפחתה דרמטית של ההשפעה הסביבתית. במקביל, PoS מציג מורכבויות חדשות סביב כלכלה, governance (governance) וסיכון תפעולי. Slashing, תקופות נעילה וריכוז stake הם נושאים אמיתיים שראויים לתשומת לב זהירה. אם תתייחס/י ל‑staking כתפקיד אבטחה ולא רק כ‑yield farming, תוכלי/תוכל לבחור שיטות ורמות סיכון שמתאימות לכישורים ולאופק הזמן שלך. התחל/י בקטן, למד/י את הכללים הספציפיים של כל רשת, והגדל/י את ההיקף רק כשאת/ה בטוח/ה גם בטכנולוגיה וגם בהבנה שלך.